הדור האבוד: האם ראשי הערים החדשים הם המפתח לפתרון מצוקת הדיור של הצעירים בישראל?

הקיץ הזה צעירי ישראל מבלים בים של תל אביב, בהופעת ענק בראשון לציון או בספארי ברמת גן. לצערנו, על אף שכל עיר כיום בישראל מעוניינת שהדור צעיר שנולד וגדל בה, גם יישאר לגור בה ויקים בה משפחה, הסיכוי שלנו צעירי ישראל, לרכוש דירה באחת מהערים האלו כבר מזמן חלף מן העולם. ליתר דיוק, על מנת לקנות דירה במחיר ממוצע כיום בישראל, דרושות כ- 170 משכורות וחיסכון נטו של 14 שנים, עם דגש על נטו. 

בלמ"ס גם בחנו לאחרונה כמה שנות הכנסה נדרשות על מנת לרכוש דירה בערים השונות ביחס להכנסה החודשית הממוצעת באותה עיר, לדוגמא מי שעובד בתל אביב ורוצה לרכוש בה דירה יידרש ל – 22 שנות הכנסה, בראשון לציון הוא יידרש 16.1 שנות הכנסה, וברמת גן ל – 16.4. בבאר שבע ידרשו 10 שנות הכנסה. 

באופן טבעי מרבית הצעירים ירצו לגור בעיר הנעורים. ההיכרות עם הסביבה, הקהילתיות שקיימת כבר והקרבה לאבא אמא , שכבר מתפקדים כסבא וסבתא לכל דבר ועניין. אך מה יעשו הצעירים והצעירות, שההורים לא יכולים לרכוש להם דירה או לא קיבלו דירה בירושה?  האם יש להם בכלל סיכוי ממשי לקנות דירה? בעיר שבה גדלו או בגלל בישראל? או שאנחנו בתחילתו של עידן הדור האבוד?

חשוב להכיר בעובדות. מדינת ישראל היא מדינה קטנה בשטחה. לצורך השוואה, מדינת ישראל כמעט שווה בשטחה למדינת ניו ג'רזי. המחסור בקרקעות יוצר קשיים כל שהביקוש לרכוש דירה במרכז, עולה וכך גם המחיר. מנגד, המדינה, שמחזיקה בכ- 90% מקרקעות המדינה, לא מעודדת פיתוח מספיק של הפריפריה על מנת למשוך לשם צעירים. אוניברסיטת בן גוריון ופארק ההייטק בבאר שבע או קהילת הצעירים הנרקמת בכפר סבא, הם דוגמאות מצוינות איך באמצעות יצירת מקומות לימוד ותעסוקה אפשר לעודד את הדור הצעיר לצאת מאזור הנוחות שלו, אבל זה לא מספיק, גם שם המחירים טיפסו לאחרונה.

הדור שלנו חייב להתעורר. היום אנחנו כבר יודעים לעמוד על שלנו. יש לנו מידע אינסופי באינטרנט, ואנחנו צריכים לדרוש לנו ולילדינו חינוך פיננסי ראוי מגיל צעיר. חשוב שנדע תמיד להבין עם איזה כלים אנחנו יכולים לצאת קדימה ולא לעשות משהו רק בשביל לעשות אותו ולסמן וי. צריך לזכור שמסלול החיים שלנו במדינת ישראל מחייב אותנו ל-3 שנים של שירות חובה, לאחר מכן הרבה רוצים לנסוע לטיול גדול או לקחת את הזמן להתאקלם בארץ. כך יוצא, שרק בסביבות גיל 23 אנחנו מתחילים לחשוב על מקצוע ולימודים, שבמהלכם נצטרך לעבוד בעבודות מזדמנות. אז ממתי מתחילים לספור את ה14 שנים של החסכון נטו לרכישת דירה ?

חשוב לזכור, אנחנו בשנה של בחירות מוניציפליות ברשויות המקומיות. זה לא משנה במי תתמכו, אבל אחד הדברים שחשוב להבין ולדעת וגם לפנות למועמדים ולשאול, מה ראש העיר העתידי שלכם מתכנן לעשות למען הצעירים ואיך הוא יצור להם הזדמנויות המשיך ולגור בעיר בה הם נולדו וגדלו ?

היום יש כבר ניצנים של יוזמות מקומיות ליצירת דיור מוזל לצעירים, רק לאחרונה דווח כי עיריית כפר סבא דרשה מרשות מקרקעי ישראל שבשכונה החדשה קריית הצעירים שתשווק בעיר יוקצו דירות לצעירי העיר בהנחה גדולה, גם בערים נוספות יש יוזמות כאלו אך כרגע מדובר בטיפה בים הביקושים.

שלא יעבדו עלינו. אפשר לעשות המון דברים לטובת הדור הצעיר. תוכניות כמו מחיר למשתכן ומחיר מטרה הם דוגמא לסיוע לצעירים אבל גם בהן סיכויי הזכייה הם נמוכים, והסיכויים נמוכים עוד יותר אם הצעירים ירצו להגריל דירה בעיר בה גדלו. הגיע הזמן שהממשלה והרשויות המקומיות יעשו יותר למען הצעירים במדינה בתחום הנדל"ן. בראייה עתידית והסתכלות קדימה, אין ספק שכל עיר תוססת חייבת בתוכה קהילה צעירה ואנרגטית ואם הממשלה והרשויות ירתמו לנושא ויראו בו משימה לאומית ומקומית השינוי אפשרי.