במקביל למגמת עליות המחירים בענף הנדל" בשנת 2008 ואילך, החלו להתארגן קבוצות רכישה. אנשים פרטיים המתאגדים לרכישת קרקע ובנייה עצמית כאשר הרעיון המרכזי מאחורי ההתארגנויות היה חיסכון: בממוצע כ-20% פחות בעלויות, שנבעו מחיסכון במיסוי ומהעברת הרווח היזמי לחברי הקבוצה, שבפועל הפכו ליזמים. לכאורה סיפור הצלחה מובטח, אלא שלצד הצלחות רבות ואלפי דירות שנמסרו בהתאם ללוחות הזמנים שתוכננו, מספר גורמים פגעו בקבוצות: רכישת קרקעות במחירים מופקעים, רכישה ללא הסכמי שיתוף או בשלבי תכנון שלא הבשילו לכדי היתר ומארגנים לא מקצועיים. עם חזרתן של הקבוצות לפעילות מוגברת, כל אלו אורבים גם היום ויש לתת עליהם את הדעת.
מרבית הפרויקטים של קבוצות הרכישה הושלמו ונמסרו ועליות המחירים היטיבו עם חבריהן. החל שנת 2016 סימנה את התפנית. תדמיתן נפגעה בעקבות סיקור העדויות והאירועים השליליים שחוו, היקף הפעילות ירד באופן משמעותי ומארגנים התקשו בגיבוש קבוצות חדשות. רמת הסיכון לרוכשים ולגופי המימון עלתה, ובד בבד ירדה הכדאיות הכלכלית.
פחות מעשור חלף מאז. כיום, כאשר יזמים נמנעים מלקיחת אשראי גבוה, הריבית עולה והשוק מתנדנד, אך טבעי שקבוצות הרכישה ישובו להתארגן. האתגרים של היזמים הופכים להזדמנויות לקבוצות הרכישה, כמו למשל במקרים שבהם יזמים זקוקים לתזרים מזומנים על מנת להקל בעלויות המימון ההולכות וגדלות ומוציאים למכירה מלאי עתודות קרקע במיקומים אטרקטיביים במיוחד. מארגני קבוצות רכישה מנוסים מזהים הזדמנויות אלה ויכולים לייצר ערך רב לחברי הקבוצה המתהווה. משקי בית רבים מזהים את הפוטנציאל בקבוצות רכישה כאפיק השקעה איכותי.
גופי המימון הוותיקים רואים בקבוצות המנוסות כיום לוות בסיכון נמוך, זאת עקב פיזור הסיכון בין מספר רב של לווים. כך, נוצרת הזדמנות למשפרי הדיור ולמשקיעים להתאגד, וליהנות מההזדמנויות הרבות שיש כיום בשוק הנדל"ן הישראלי.
ובמילותיו של סטיב ג'ובס:
“Great things in business are never done by one person, they’Re done by a team of people”.
